תנו לאצבעות ללכת

History of the typewriter recited by Michael Winslow from SansGil—Gil Cocker on Vimeo.

הביטו במקלדת שלכם – למה יש בליטות על המקשים F ו-J? השאלה הזאת מכילה מספר הנחות מובלעות – שיש לכם מקלדת, שהמקלדת ומקשיה הם חפצים בעולם הפיזי ולא הדמיה של מקלדת על מסך סלולרי או טאבלט, ושאתם בכלל משתמשים במקלדת QWERTY ולא בתסדיר תווים שונה או בשיטת הקלדה אחרת.

אם כל ההנחות הללו נכונות, הבליטות נועדו להיות בסיס השיגור של אצבעותיכם המקלידות בהקלדה עיוורת – אצבע ימין על הבליטה הימנית, אצבע שמאל על הבליטה השמאלית, שאר האצבעות מסתדרות מעצמן בהמשך המקלדת, שני האגודלים על מקש הרווח, ומשם אתם אמורים לדעת בעל פה, כמו בניווט אתגרי באמצעות מפה אילמת, איזו אצבע צריך להניח על איזה מקש כדי לקבל את התו או הפעולה הרצויים. זרת ימנית, שורה אחת מעלה – P. אמה שמאלית, שורה אחת מטה – C, וכן הלאה.

אם לא ידעתם למה יש בליטות על המקשים, אתם לא לבד, ובשנים הקרובות מספרכם ילך ויגדל, כפי שהולך וגדל מספרם של האנשים שלא לומדים כתב מחובר באנגלית בבית הספר. שיעורי ההקלדה העיוורת, ששירתו הסללת נשים לתפקידי מזכירוּת, נעלמו מחלק מבתי הספר באמריקה לפני שלושה עשורים ויותר, בעידן שבו המערכת מעודדת תלמידים לרכוש השכלה גבוהה, כך לפי כתבה ב-CSMonitor. בכתבה שהתפרסמה החודש בסוכנות הידיעות AP אומרת ג'ולי פיליפס, מדריכת הקלדה מדאלאס, טקסס, שפחות ופחות תלמידים מגיעים עם ידע בהקלדה. היא תולה זאת בשיטות הקלדה מתקדמות בטלפונים סלולריים ובמחשבי טאבלט עם מסך מגע, שחוזות את המילה המלאה תוך כדי הקלדתה.

שיטות ההקלדה המתקדמות הן חלק מסיפור גדול יותר. האדם המקליד עבר ממכונות כתיבה רועשות שצריך להכות על מקשיהן בכוח כדי לקבל אות, למכונות כתיבה חשמליות שהצריכו הקלקה קלה, ומשם למקלדות פיזיות אחידות למדי בגודלן במחשבי PC בבית, בעבודה, בכיתת הלימוד ובאינטרנט קפה. הלפטופים והמיני-לפטופים שינו את גודל המקלדת, והצריכו אימון מחודש בהקלדה עיוורת על מפה אילמת קטנה יותר, כשגודל האצבעות של המקליד לא השתנה.

גם הבלקברי, הטלפון הסלולרי המגושם שכבש את השוק העסקי בטרם הגיעו הסמארטפונים, הציג מקלדת אותיות מלאה אולם קטנה משמעותית מזו של המחשבים. הטלפונים הסלולריים העממיים יותר הולידו מקלדות חדשות של 12 מקשי אותיות, שבהן כל מקש מייצג מספר אותיות, והבחירה ביניהן נעשית באמצעות מספר ההקשות על המקש, או בתוכנת T9, שמציעה מספר צירופי מילים אפשריים לאותו רצף הקשות. הסמארטפונים המתקדמים, ואחריהם הטבלטים, עברו למסכי מגע שבהם המקלדת היא הדמיה. את מקשי הפלסטיק, שנותנים קונטרה וחוזרים למקומם לאחר ההקלדה באמצעות קפיץ, החליפו חיוויים של רטט וצליל.  ההקלדה בעשר אצבעות הוחלפה בסמארטפונים בהקלדה באגודל אחד או שניים, כששאר האצבעות אוחזות במכשיר, ולעתים באצבע אחת, כשהמכשיר ביד השניה.

שיטות הקלדה מתקדמות שינו את ההקלדה מהיסוד. ב-Swype מקלידים באצבע אחת רצף של אותיות בלי להרים את היד מהמסך, ובסיום ההקלדה התוכנה מציגה את המילה שהוקלדה, או מספר מילים אפשריות במקרה שהיא לא זיהתה את המילה במדויק. סירי של אפל ושירותים נוספים מאפשרים להיפטר מהמקלדת כליל ולהכניס פלט קולי.

גם החשיבות של ההקלדה המדויקת איבדה מכוחה. מעבד התמלילים וורד מזהה שגיאות כתיב, מסמנן באדום ומציע תיקונים. גוגל מזהה שגיאות הקלדה ומציע למחפשים את המילה שהוא מעריך שהם ניסו להקליד; לעתים הוא פשוט מגיש להם את התוצאות למילה הזאת, בלי לחכות לאישורם. האוטוקורקט של אייפון מתקן מילים שגויות, אם כי הוא מתקן לעתים גם מילים נכונות, ויכול להביך מאוד את המשתמשים בו.

האם שיטת ההקלדה העיוורת ה”נכונה”, שפקיד בית משפט בשם פרנק מקגורין זכה איתה בתחרות הקלדה על מכונות כתיבה ב-1888 עם 126 מילים בדקה וסחף את אמריקה, מתאימה לילדים שמלמדים את עצמם שיטות הקלדה אידיוסינקרטיות על מגוון סוגי מקלדות עוד לפני שהם לומדים לכתוב בעפרון על דף? בכתבה של ה-MIT Technology Review מ-2011 מוסבר כי הקלדה עיוורת, כמו רכיבה על אופניים וקריאה, היא דוגמה לאוטומציה קוגניטיבית (cognitive automaticity), פעולה שאנחנו עושים בלי להקדיש לה תשומת לב, מה שמאפשר לנו לכתוב במהירות המחשבה, בלי הפרעה; ונכתב שם כי מחקרים נרחבים מוכיחים שהקלדה עיוורת היא עדיין שיטת ההקלדה המהירה ביותר.

יש גם מי שחושב שההקלדה לא תוחלף אלא תימחה כליל, ביחד עם הכתב. בראיון שהעניק לי אמן הטיפוגרפיה עודד עזר ב-2011 הוא אמר: “אם אני בודק את התהליך שעבר על הטיפוגרפיה, בפנטזיה שלי, בעתיד הרחוק הטיפוגרפיה תיעלם לגמרי. כטיפוגרף אני שומט את הקרקע – כן, הטיפוגרפיה תיעלם לגמרי, כי באיזשהו שלב כל החוויה של תקשורת חזותית תעבור ישירות למוח שלנו, בלי תיווך של מסך מחשב ושל כל כלי שני”.