אנחנו לוחצים עליו בוקר, צהרים וערב, מקווים לראות מספר גדול שלו ליד כל פוסט שאנו מעלים, משתמשים בו גם מחוץ לגבולות הפייסבוק ואף יש כאלו שקראו לילד שלהם בשמו.
הם רצו בכלל לקרוא לזה “Awesome“.
כפתור הלייק עבר גלגולים רבים עד שהגיע לצורתו הנוכחית. בין הרעיונות שעלו בעת הפיתוח של פייסבוק היו השם Awesome (מדהים), סימני (+) ו (-), כוכבים ועוד. לאחר שנתיים של דיונים, רעיונות וויכוחים, הושק כפתור הלייק בשנת 2009. יש הטוענים כי הלייק הפך למפורסם יותר מפייסבוק עצמו וזכה להיות מושג רב תרבותי חוצה אוקיינוסים.
אתה לוחץ לי, אני לוחץ לך – כלכלה של תשומת לב
משתמשים נוטים להתחבר לרשתות חברתיות ממגוון סיבות, הנובעות מצורך בסיסי של יצירת תקשורת וקבלת פידבק מיידי. עידו הרטוגוזון בספרו, מתאר את המתרחש בפייסבוק ככלכלה של תשומת לב. כלומר, משתמשי רשתות חברתיות מבצעים סוג של “סחר חליפין” בתשומת לב. הוא טוען כי אחד מהדברים שהופכים את הלייקים, התגובות, ההודעות האישיות או כל פיצ'ר אחר לממכרים כל כך הוא שהם מספקים לנו זרמים מרוכזים של תשומת לב, הגורמים לסיפוק, רגעי אמנם, אך מהנה.
אצבע קלה על הלייק
האם כפתור הלייק הוא פידבק של עצלנים? מקלוהן (1964) טען כי כל טכנולוגיה מחזקת סוג מסוים של חושים וגורמת לנו להפסיק להשתמש בסוג אחר, מצב שהוא מכנה כ”קטיעת חושים”. כלומר, הטכנולוגיה מטילה סוג של נכות על החברה- ברגע שהטכנולוגיה דומיננטית מאד, היא מייצרת אצלנו לא רק צורת חשיבה אלא גם צורת התמודדות אחרת עם המידע. אם נסתכל על הדברים מנקודת מבט זו, נראה כי קיומו של כפתור הלייק, תוחם אותנו ומצמצם את האופן בו אנשים מתקשרים זה עם זה ברשת החברתית. אנו מגיבים אחד לשני מהר יותר, אך משקיעים פחות מחשבה על תגובותינו.
הרבה פנים ללייק
משמעות הלייק תלויה מאוד בהקשר במסגרתו משתמשים בו. אם נתייחס לפוסטים שמעלים חברים, לייק היא דרך מהירה להבעת התלהבות מפיסת מידע ספציפית – סטאטוס, תמונה, וידאו וכדומה. למעשה, הוא לא מחייב חשיבה אמיתית ועמוקה או שיקול דעת. במקרים מסוימים ניתן לומר כי כפתור הלייק מביע הסכמה או יישור קו עם דעה או מאמר, שיש בו אמירה משמעותית יותר מפרגון לתמונה של חבר משתזף על חוף אקזוטי, אבל גם אז השימוש בלייק מאפשר להגיב בצורה שטחית ומידית, ולא מתוך מחשבה עמוקה או הבעת דעה אמיתית בנושא.
משתמשים רבים לוחצים לייק למותגים בשביל לקבל עדכוני תוכן מדפי פייסבוק של חברות עסקיות למיניהן, או בכדי להיכנס לתחרויות ולזכות בפרסים. במקרה זה המשמעות המילולית של המילה לייק פחות מתאימה, שכן, בקונטקסט הזה המשמעות המעשית הינה “עדכן אותי”.
ישנם מקרים אחרים בהם משתמשים או אתרי חדשות משתפים פוסט של אירוע מצער שקרה, כאשר הכוונה שלהם בעצם היא להעביר על אותו אירוע ביקורת. במקרה זה, הפירוש המילולי של לייק בהחלט לא מתאים. נוצר מעין פרדוקס הנובע מכך שהמשתמש מעוניין לתת פידבק לאותו אירוע, אולם לא מעוניין לכתוב תגובה.
בעידן שבו תרבות האינסטנט הולכת ומתעצמת, עומס המידע והנגישות של אנשים אחד לשני גדל, ואנו נדרשים להסתגל ולעמוד בקצב של דרישות חברתיות שכאלה. התפתחות הלייק פישטה אינטראקציה בין אישית עשירה לכדי סמל אחד שכביכול, נותן מענה לצרכי תקשורת רבים. עם זאת נראה כי למרות הכל, תקשורת בין אישית מוצלחת דורשת יותר מלחיצה על כפתור אחד.
הלייק כבר לא לבד
לאור כל המקרים מעלה, ומן הסתם עוד רבים אחרים, בהם כפתור הלייק לא באמת מצליח להעביר את מה שאנחנו מנסים להגיד, החליטו מס' ארגונים להציע פתרונות יישומיים. ארגון בשם Icare-Movement הציע פשרה והזדמנות חדשה. הוא השיק את כפתור ה- Icare שישמש כבן דוד של כפתור הלייק. הכפתור בעצם ירחיב את היצע התגובות המהירות ברשת ומאפשר להפגין אכפתיות כלפי תוכן ששותף בה.
בנוסף, חברת Want, השיקה כפתור חדש בשם “I Want” שיעזור למשתמשים לשתף את חבריהם במה שהם היו רוצים לרכוש. זאת יכולה להיות התפתחות עצומה למותגים שבהחלט ירצו לראות לא רק מה אנשים אוהבים, אלה מה הם באמת מעוניינים לרכוש.
כפתור לשירות החינוך ?
נראה כי כפתורים לצרכים ממוקדים הולכים ותופסים תפקיד חשוב בתרבות הרשת שלנו. כפתור משמעותי העונה על צורך חינוכי יכול להוות פריצת דרך בכל הקשור ללמידה בתוך ומחוץ לכותלי בית הספר. לדוגמא, כפתור בדפדפן של התלמיד דרכו הוא יכול לעדכן את המורה בנושאים המסקרנים אותו, יוכל לתת למורה מידע כולל על תחומי העניין של תלמידי הכיתה ויאפשר לו לשלב נושאים אלו בבית הספר. לחילופין, הדבר יכול לעזור למורה לכוון באופן פרטני תלמידים לנושאים המעניינים אותם ספציפית. נו, יש לכם רעיון נוסף?
____________________________________
מאת: רן מגן