מה עושים באינטרנט? גולשים באתרים. נכון? לא בדיוק. אם נבחן את השאלה “מה עושים אנשים באינטרנט” במונחים של תוכן, לא של טכנולוגיה, מתקבלת תמונה מעניינת. מסתבר שגלישה באתרים (ומשלוח דואר) היא הדבר האחרון שאנשים עושים באינטרנט. מה בעיקר עושים באינטרנט? וידאו.
חברת סיסקו מפרסמת דו”ח שנתי על סוגי התכנים העובריםBuy Windows 8.1 Enterprise Key Code
באינטרנט. הדו”ח האחרון (2012) מספר שגלישה מהווה רק 18% מתעבורת האינטרנט. 57% ממה שעובר באינטרנט זה וידאו, ו-24% זה שיתוף קבצים – שברובו גם הוא אינו אלא וידאו. מספרים אלה מצטרפים לדו”חות אחרים שמראים כי מזה שנתיים-שלוש רוב התעבורה של המכשירים הניידים היא אינה אלא וידאו.
בקיצור: האינטרנט היא, בעיקר, מכונת וידאו.
זו מחשבה מוזרה. רובנו לא חושבים על זה כך. אפילו השמות המובילים בעולם הטכנולוגיה, כך נראה לי, לא מודעים לעוצמה שבוידאו. מדוע, בעצם, לא נראים הסמארטפונים שלנו כטלוויזיה קטנה עם אימייל מתדלדל לצידן כבונוס? מדוע, עם כל אוקינוס התכנים שלה, נראית יוטיוב כקטלוג של סרטונים במקום כתחנת צפייה מרתקת שתבייש את הטלוויזיה?
בעידן הטרום-אינטרנטי – בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים – היו בארה”ב ובאירופה כמה מיזמים של טלוויזיה אינטראקטיבית. הרעיון היה שאם הטלוויזיה לא רק תקלוט ותציג שידורים אלא גם תעביר בחזרה נתונים, היא תוכל להגיב לצופה וליצור חוויה אינדיבידואלית. התמונה שמלווה את הפוסט הזה היא מסך של תוכנית טלוויזיה אינטראקטיבית מלפני שתים עשרה שנה, בשלהי עידן הטלווWindows 8.1 Standard Key online יזיה האינטראקטיבית. נושא הסדרה הוא דינוזאורים (לא התכוונתי להצחיק), והצפיה בטלוויזיה אינטראקטיבית איפשרה לצופים להקליק על (עוד) כפתור בשלט שהקפיץ חלונות ובהם מידע כתוב על הדמויות המפלצתיות שעל המסך. נכון שזה נראה קצת כמו עמוד ווב?
היום זה לא מרגש אותנו במיוחד, גם אז זה לא ממש “תפס”. במאה העשרים ואחת כמעט שלא נותרו בעולם מיזמי טלוויזיה אינטראקטיבית. אלה ששרדו (הנה אחד מאוסטרליה) השתדלו להלביש על הקופסאות שלהם דפדפני אינטרנט. זה היה כשלון צפוי מראש. אני יכול להבין מה היה מושך כרעיון של הטלוויזיה האינטראקטיבית, ויודע למה זה נכשל.
מה שאני לא מבין, זה מדוע הגופים המובילים באינטרנט – גוגל/יוטיוב, אפל/אייפון, ואחרים – משקיעים כה מעט בנסיון להיות טלויזיה אינטראקטיבית. בפעם האחרונה שזז משהו בכיוון זה היה ב-2008, כשיוטיוב איפשרה לשלב לינקים בסרטונים שמעלים לשירות. זה יכול היה להתפתח לדבר מעניין בידיהם של יוצרי וידאו מן הקהל הרחב, אבל גם זה לא תפס. נדיר שאני נתקל במישהו שהשתמש בלינקים לא כדי לשעמם אותנו בהפניה לאתר זה או אחר. השבוע נתקלתי ביוצר כזה: באמצעות סדרת קליפים שהעלה ליוטיוב ושיפר ב-”annotations” אינטראקטיביים, הוא יצר חוויה של מעין סרטון אינטראקטיבי – גם אם מוגבל מאוד. זה מרענן. הסרטון הוא מחווה לסדרת “מר קו” הוותיקה. בסוף כל קטע, ניתן לבחור לאן להמשיך.