הוקסמתי במיוחד מסרטון האנימציה הקצר הזה שראיתי לאחרונה. הסרטון הוא פרי יצירתו של אנדרו פארק מסטודיו קוגניטיב מדיה האנגלי, אותו פארק שאחראי לסדרת RSA Animate המפורסמת והמהוללת. כאן מדובר ברמה אחרת לגמרי של לימוד והסבר – לא מדובר פה בהמחשת הרצאותיהם של הוגים הידועים בעולם כולו, כפי שעשה פארק ב-RSA, אלא בלימוד כימיה ברמת מבוא של בית ספר.
נושא הסרטון הזה הוא התנאים להיווצרות תגובות כימיות, והתסריט מציב לפני הצופה את השאלה: איך נוכל לשפר את התנאים להיתקלויות רומנטיות במסדרון בית הספר. בין התשובות המונפשות: נצמצם את רוחב המסדרונות, נגדיל את מספר התלמידים, נקטין את ההפסקות ונגייס שדכנית. הנמשל הוא, כמובן, תגובות כימיות, נושא שספק אם היה מרתק אותי לכדי צפייה ארוכה. אבל ההגשה והביצוע יצרו משהו שגרם לי לפרוץ בצחוק רם, שלא נרגע גם כשהבנתי שעבדו עלי, ובעצם לא משתדלים להצחיק אותי אלא ללמד אותי משהו.
עד כאן, הכל טוב ויפה – אפילו מצוין – אבל זה לא כל העניין. הסרטון מוגש במסגרת TED-Ed, פרויקט בן שנה של הארגון הידוע TED. בפרויקט כבר נמצאים עשרות קליפים בתחומי ידע שונים: אמנויות, כלכלה, ספרות, מתמטיקה, פילוסופיה ועוד. הקליפים מקורם ביוטיוב, חלקם כנראה הפקות מקוריות, ונעשה מאמץ לגבות אותם בכתוביות באנגלית ובשפות אחרות. חלקם נוצרו מתסריטים שעברו סינון, על ידי אמנים בעלי שם עולמי, בסגנונות שונים – ברמה שמתחרה בהפקות מתחום הבידור הטלוויזיוני והמקוון. אחרי הצפייה, אפשר לענות על שאלות, אפשר לקרוא בחומר רקע, אפשר לדון בנושא.
אבל מה שהכי חשוב – מורה שצופה בסרטון שמצא חן בעיניו, יכול To Flip אותו – כלומר, להוסיף לו שאלות משלו, לבחור שאלות מבחן שנראות לו ולהפוך את הסרטון למעין מערך שיעור מותאם במיוחד לתלמידיו. כמובן, אפשר גם לעקוב מי באמת צפה וענה. למה “פליפ”? אל תדאגו, אנחנו בתחום החינוך אז יש רציונל לכל דבר – ההשראה כאן מגיעה מכיוון ה-“Flip Teaching“, תיאוריה שקוראת להיפוך תפקידים: צפייה ראשונית בבית, ואילו עיבוד וחזרה – בכיתה.
טד אד נהנה מתמיכה של יוטיוב, שהתחילה את מאמציה בכיוון ב-2011 עם “YouTube Edu” . אבל יוטיוב, כמו כל מוצרי גוגל, יש גישה קצת שמרנית. עברה שנה מאז שגובשה השותפות בין טד-אד ליוטיוב ונראה שהיא מבטיחה יותר. אני חושב שאני יודע למה חולמים ביוטיוב: שיקרה להם אותו הנס שקרה לחברת המחשבים האנונימית אפל, כאשר מורים החלו להשתמש בהיפר-קארד כדי לייצר מערכי שיעור. אבל זה סיפור לפעם אחרת.