Every time I encounter novelties like Ingress, I feel this weird, uneasy internal feeling of: Wow It is really happening,” the virtual and the real world are becoming one. Once upon a time, Sigmund Freud defined the difference between normal – “neurotics,” and the ones we tend to classify as crazies – “psychotics,” by the capacity to differentiate reality from fantasy. Well, what is the future holding for us? How will society be able to understand what is normal?
Technology has not only changed the way we function but it is changing the way we understand our relation with our surroundings.
גוגל שולפת קלף חזק בחודש האחרון – Ingress, משחק עולמי מבוסס על תשתית של מציאות רבודה ומבוססת מקום. המשחק הנו מרובה משתתפים ומחייב אינטראקציה בין המשתתפים בכדי לשחק בו. המשחק ישתמש ב – GPS של הטלפונים החכמים בכדי לזהות את מיקומם של השחקנים בעולם האמיתי, לתת להם משימות הקשורות למאגרי אנרגיה המסתתרים במקומות שונים בעולם.
ג’ון האנק, מנחה המיזם והדירקטור של Niantic Labs (מעבדה בתוך גוגל)Visual Studio プロダクトキー
, והגורו שמאחורי Google Earth /Maps /StreetView, טוען שמאפייני המשחק דומים ל- World of Warcraft, בו כל העולם משחק באותו משחק בו זמנית. בראיון ל Mashable, אמר האנק כי “אנו חיים בעולם שופע במידע והמחשוב בכל מקום, אז למה לא לשחק בזה? לראשונה, העולם ולא המסך, יכולים להיות הבסיס למשחק דרך הטלפון הנייד.”
המשחק יצא בגרסת ביטא, ניתן להירשם אליו דרך האתר ואולי לקבל הזמנה (אני נרשמתי לפני כשבוע ועוד לא קיבלתי).
לא סתם בחרו יוצרי המשחק בשם Ingress (כניסה). הגענו לשלב הבא בו העולם הוירטואלי נכנס לעולם הפיסי, הגבול בניהם הופך להיות דק יותר ויותר. טשטוש הגבולות הזה כבר אינו נחלת “המומחים” הטכנולוגיים, אלא מגיע להמונים. המשחק משתמש בו זמנית במרחב הפיסי ובמרחב הזמן, ונראה שזו רק ההתחלה..
______________________________________
מאת ססיליה וייסמן ורן מגן