פוסט אורח של טלי בן – ארוש. מפתחת הדרכה מקוונת במטח ובעלת תואר שני במגמה לטכנולוגיות בחינוך באוניברסיטת חיפה.
בין התאריכים 23-25.4 הצטרפתי למשלחת ישראלית לכנס ” Quo Vadis – פנינו לאן? “.
הכנס כלל הרצאות מגוונות של חברות משחקים מובילות בתחום (Blue Bite ), אנשי מפתח של תעשיית המשחקים (Al Lowe , Richard Garriot) ומגוון של משחקים פרי עמלם של סטודנטים במגמה לפיתוח משחקים וכל זאת תחת המוטו:” Create.Game.Business”.הכנס התקיים בברלין וזוהי השנה הראשונה, שהכנס פותח את שעריו לאורחים מעבר לים: פולין, אירלנד, תורכיה, ספרד, ישראל ועוד.
הצטרפתי למשלחת בעקבות אהבה רבה לעולם המשחקים ורצון לכתוב עבודת דוקטורט העוסקת בפיתוח ובנייה של משחקים על ידי ילדים בקורס מקוון ובשותפות עם בתי ספר ממדינות אחרות. מטרתי הייתה לקבל השראה, רעיונות, כיוונים ולהדק קשרים עם אנשים בתחום.
אז מה קורה בארץ ?
בפאנל שעסק בתעשיית המשחקים הישראלית, הסביר ניר מרצקי יו”ר עמותה על תמונת המצב של תעשיית פיתוח המשחקים הישראלית כיום. לדבריו, התעשייה בארץ נמצאת בנסיקה מתמדת בשנתיים האחרונות. התעשייה בארץ, המורכבת מעצמאיים, סטודיו קטנים וחברות קטנות לפיתוח משחקים וטכנולוגיות מראה הצלחות במספר תחומים המהווים את ליבת תחום המשחקים העולמי. בין השאר מדובר במשחקי , , על מרבית הפלטפורמות בתחום (סלולר, PC, פייסבוק) ונבדלת מהתעשייה העולמית בהיעדרות כמעט מוחלטת משוק משחקי הAAA – המשחקים היקרים למימוש אך המכניסים ביותר בתחום. היעדרות זו מוסברת בחוסר ניסיון היסטורי בהקמת פרויקטים ארוכי טווח וצרכני משאבים בשילוב עם חשש בקרב משקיעים מתחום זה שהוא בעל סיכון גבוה זה.
מאז הקמת העמותה לפני כשנתיים נעשה מאמץ גדול לאחד כוחות ולשתף מידע רב ערך בתחומים השונים בהם מצטיינת התעשייה המקומית והנה כתוצאה או במקרה חשף לפני מספר חודשים ג”וליאן קודורניו ראש EMEA מחלקת המשחקים הרלוונטית של פייסבוק שבכל קטגורית משחקים בפייסבוק יש לפחות חברה ישראלית אחת המככבת ברשימת 10 המוצלחות.
בשנה הקרובה מכוונת התעשייה ובחודה העמותה להמשיך לספק תמיכה וידע הישר מענקיות, כגון: פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט על מנת להמשיך ולהצמיח הצלחות שישמשו כמגדלור להשקעות נוספות בישראל.
משחק זה לא רק כיף!
“משחק הוא מדיה משמעותית בשל העובדה שהנך הדמות המרכזית ואתה פעיל לאורך כל המשחק ואף מדיה לא יכולה להחליף את זה, משחק זה לא רק כיף! …. ” כך פתח בני פייביש את הרצאתו. לטענתו, המשחק הוא פלטפורמה טובה ללמידה, פתרון בעיות, יצירתיות, מיומנויות חשיבה, כשורים חברתיים. בני, מציע להרחיב את פלטפורמת המשחקים לפתרונות בעיות מתוך המציאות (“real-world” problems) על ידי שימוש בסימולציות מתוך המציאות (כמו מה שקורה במשחקים מציאותיים).מספר דוגמאות למשחקים כאלו הועלו בהרצאה: foldit , משחק חידות מדעי העוסק בחלבונים ופרוטאינים. במהלך המשחק, השחקן צריך לבנות מבנה תא מתאים של חלבונים/פרוטאינים תוך כדי שימוש בכלים במשחק. במשחק השחקן צובר ניקוד ומי שהשיג נקוד גבוה ביותר עבודתו נבדקת על ידי על ידי חוקרים אמתיים בתחום.
משחק סימולציה ואסטרטגיה נוסף (משחק שבו השחקן שומר ומנהל משאב והכיף מגיע מאסטרטגיה) The sims שהיא סדרה מצליחה מאוד (נכון לשנת 2011 הסימס היה סדרת משחקים ה- PC הנמכרת בכל הזמנים) . תפקידו של השחקן הוא לנהל את חייהן של דמויות וירטואליות. המשחק הוא פרי פיתוחו של ויל רייט הידוע כמפתח משחקים מקורי ומוכשר ממייסדי חברת פיתוח המשחקים Maxis (כיום חברת בת של Electronic Arts).רייט אחראי ליצירות כמו: SimCity (משחק מחשב מסוג סימולציה בו השחקן מנהל עיר) ומשחק נוסף בשם Spore (המשחק מאפשר לשחקן לשלוט באבולוציה של גזעים). לטענת בני, כאשר אנחנו משחקים במשחקים חברתיים זה משפיע על התנהגותנו בחיי היום-יום. בנוסף, בני מעלה את השימוש ב- Facebook כדוגמא שנותנת מענה לכל הצרכים שלנו ומגיעה לקהל רחב של אנשים.
לסכום, כאשר מעצבים משחק ניתן להגיע לקהל חדש של אנשים, מדובר על הרבה מעבר לכיף. בני קורא למעצבים להרחיב את העיצוב של המשחק ולחשוב על: מדוע אתם מעצבים משחק? האם זה בשביל הכסף? מהי החוויה? איך אפשר להשפיע? איך המשחק תורם לאחרים? על אילו צרכים המשחק עונה? מהתנסות אישית משחק זה לא רק כיף אלה מדובר בלמידה לאורך כל החיים (Long Life Learning).
מוזיקה לעולם נשארת
אלון קפלן הוא מלחין ומעצב סאונד למשחקי מחשב מהפוריים, המגוונים והיצירתיים שיש בארץ. בהרצאתו סיפר על מספר צורות של המוסיקה במשחק, מבניהן: מוסיקה שמרגשת אותנו, מוסיקה שמצליחה להפתיע אותנו, מוסיקה שמגיעה בזמנים שונים במשחק, מוסיקה שמסמלת עונש ופרסים, מוסיקה המתריעה שמשהו עתיד להיות במשחק. כמו כן, נתן הדגשים מיוחדים בעת פיתוח יצירה. כמו למשל, החשיבות בשימוש מגוון של כלי מוסיקה, קבלת פידבק למוסיקה מקהלים שונים ולקוחות והשראה, ריבוי סגנונות מוסיקליים.
אלון, הסביר לקהל מהי מוסיקה אדפטיבית? מוסיקה שמשתנה לפי המצבים במשחק: מוסיקה שמשתנה לפי רמת האינטנסיביות במשחק (כמו למשל – אם מגיעות מפלצות אז יש יותר אקשן וכו”), מוסיקה שמשתנה לפי האזור שאתה נמצא בו, מוסיקה לניצחון, מוסיקה לרגע שלא קורה בו כלום… ועל המעברים החלקים בין כל חלקי המוסיקה האלה ככה שכל פעם נוצרת חוויה שונה לשחקן לפי מה שהוא עובר במשחק.
לכתבת וידאו על אלון כמלחין – http://www.youtube.com/watch?v=KRnUjLtUt-M
רווק בן ארבעים
הרצאתו של Al Lowe, מעצב משחקים אמריקאי שהתפרסם בזכות משחקי הרפתקאות שפיתח ומוכר בשוק המשחקים בעיקר בזכות סדרת המשחקים המצליחה למבוגרים שפיתח בשנות השמונים – Leisure Suit Larry לחברת Sierra Entertainment (חברת משחקים אמריקאית שפיתחה משחקי מחשב בין השנים 1979-2008). הדמות הראשית בסדרה מספרת על רווק בשנות הארבעים לחייו , נמוך קומה, מקריח ומגושם בשם לארי לאפר אשר מבלה את רוב חייו בניסיון לפתות נשים אטרקטיביות ללא הצלחה רבה. אל, מספר בהרצאתו את ספור חייו: בשנת 1960 הייתי חנון מחשבים: נשיא של מועדון המדע, המוסיקה ולהקת ג”אז וכל זה היווה בסיס שלי להיות מעצב משחקים. בהמשך, לקח לו חצי שנה לפתח את המשחק, כאשר המשחק יצא לשוק לא היה כלל מכירות ולאט לאט קצב המכירות עלה ושילש את עצמו. אל, מספר שבתחילת דרכו עבד בפיתוח המשחקים כמתכנת, גרפיקאי ומלחין (בקיצור הכל). לטענתו, המשחק הצליח כל כך בגלל שהמשחק מבין אנשים ואת התנהגותם.
משחקים – לא רק לגברים
David Smith הקים רשת מקצועית לקדום נשים בתעשייה המשחקים בשנת 2009 בשם ה – . בהרצאה חשף דויד נתונים מעורר דאגה מתוך מחקר שערך בשנת 2010 ובו עלה כי 65% מהנשים מרגישות מופלות בחברות המשחקים ודווחו כי סבלו מאפליה. הרצאתו עסקה בחשיבות של נשים בתעשיית המשחקים והדגיש כי שונות טובה לעסקים ו-34% מהנשים מביאות לעלייה בעסקים. השונות ומגוון הכישרונות הינם מפתח להצלחת חברות אלו. הגברת המודעות לשילובן של נשים נעשית באמצעות המדיה השונים: פייסבוק, לינקדין ו- http://www.meetup.com/find/
ריצ”ארד גריוט, וכל מילה מיותרת
הרצאה נוספת שעוררה עניין רב והתלהבות בקרב המון אנשים הייתה של ריצ”ארד גריוט Richard Garriot מפתח משחקי מחשב מוכשר ומפורסם שאפילו הספיק לבקר בירח (הוא התייר החמישי שבקר בתחנת החלל). גריוט אחראי לפיתוחן של סדרת משחקי המחשב המצליחה Ultima (1, 2, 3, 4, 5 ועוד…). בהרצאתו שיתף בחשיבות היצירתיות, מקורות ההשראה לפיתוח משחקים והדגיש שמקורות אלו צריכים להגיע לא מתוך עולם המשחקים. כמו למשל: ספרים, סרטים. כמו כן, הדגיש את החשיבות של הגרפיקה במשחק והעיד שזה תחום שקשה לנצח בו חברות אחרות. גריוט הדגיש נקודות חשובות בתהליך פיתוח המשחק: פיתוח משחקים שמדמים מציאות אמתית, מתן תפקידים פעילים לשחקנים, לעסוק בנושאים אקטואליים ורלוונטיים (Social Relevance) בכדי להעלות את החשיבות של המשחק לשחקן. לעניות דעתו, ברגע שאנחנו בונים ומעצבים משחק צריך לתת מענה ללקוחות שלנו שהתרגלו לשחק במשחקים חווייתיים שכאלו. כמפתח, אתה יוצר שני עולמות, העולם שפיתחת והעולם של השחקן. טיפים בהרצאה זו: לקבל פידבק עוד בשלב מוקדם של פיתוח המשחק, לתת ללקוחות לשחק במשחק עוד לפני שהם קנו, לא להכריח במשחק אנשים להיות יותר מדי טובים, לא לעבוד בלחץ ולהקשיב לאחרים להוציא את המשחק ברגע שהוא מוכן וללא באגים.
ומה עם הסטודנטים במגמה לפיתוח משחקים?
בכנס נכחו סטודנטים רבים במגמה של פיתוח משחקים שהציגו משחקים מחשב שפיתחו. אחד מהכלים המעניינים שהוצגו היה “articy”. כלי שימושי, מעניין ושיתופי לעיצוב משחק . מוזמנים לצפות בקשורים שלהלן:
http://www.youtube.com/watch?v=JaKkHHjVPtU
http://store.steampowered.com/app/230780/
לסכום, הכנס נתן לי השראה ומוטיבציה להמשיך לחשוב מחוץ לקופסא ולגבש את נושא עבודת הדוקטורט. כמו כן, נחשפתי למפתחי משחקים שחרף הקשיים הרבים הצליחו לעמוד במשימה וליצור משחקים משמעותיים ורווחיים. הבנתי שאני צריכה לדבוק במטרה ולקדם את נושא שילוב המשחקים בשדה החינוכי מתוך אמונה כי באמצעות משחק ניתן ללמד וללמוד בצורה משמעותית ולאורך זמן.