p style=”text-align: justify;” dir=”RTL”>בקיץ האחרון נסעתי למדיסון וויסקונסין כדי להשתתף בכנס על למידה ברשת (On-line learning and teaching).
מטרת הנסיעה הייתה להכיר מגמות בולטות בארה”ב ,בעיקר, וגם במקומות נוספים בעולם בכל הקשור ללמידה און-ליין.
לכנס הגיעו אנשי מקצוע, חינוך ומומחים בתחום הלמידה הווירטואלית מכל ארה”ב. הוא התמקד בדילמות שונות סביב אופן הלמידה הווירטואלית, מכשירי קצה שונים והיתרונות שלהם, כלים מעשיים להעברת שיעור וירטואלי ועוד. הושם דגש רב על האפשרויות הרבות שנפתחות כאשר הלמידה ברשת מיועדת ללמידה מרחוק, כלומר מאפשרת למורה ולתלמידים לשבת במקומות שונים לחלוטין ולעבור יחד שיעור.
מושב שלם בכנס הוקדש ללמידה באמצעות המובייל. המובייל פותח עולם חדש ושלם של אפשרויות ללמידה, בעיקר בכל הקשור ללמידה מחוץ לכיתה. השילוב בין מצלמה, GPS, הגודל והמשקל, והזמינות שלו (נמצא עלינו תמיד), פותח פתח לחוויית לימוד אחרת. יש עכשיו גם כמה פיילוטים להתאמת מערכות LMS לטלפונים ניידים (לדג” moodle, blackboard, altaspro). אחת היוזמות המעניינות היא , פלטפורמה פתוחה, חינמית לפיתוח משחקים לימודיים למובייל. הם פיתחו משחקים מעניינים שמשלבים מציאות רבודה (augmented reality), עבור קורסים בהיסטוריה ובמדעים.
ד”ר בריאן ביטי (Brian Beatty), מרצה באוניברסיטת סטנפורד הציג מודל שנקרא: Hyflex learning. זוהי צורת למידה המתייחסת לקורס גמיש המשלב בתוכו לימודים פרונטליים בכתה וגם לימודים און- ליין מהבית. התלמידים יכולים לבחור להיות באחת משלוש קבוצות (או בשילוב של כמה מהן): (1) כיתה (2) שיעורים און-ליין סינכרוניים (3) שיעורים און ליין א-סינכרונים. החלוקה דינמית, ואפשר להחליף קבוצות- כלומר הסטודנט יכול להתאים את אופי השיעור לאופן הלמידה המתאים לו באותו יום או שבוע או סמסטר. ניתן לראות שהחלוקה הדינמית אמנם מוכיחה את עצמה, וסטודנטים רבים מחליפים את האופן שבו הם לומדים מדי שבוע. גם כאלו שחשבו שיגיעו תמיד לשיעורים או לחילופין לא יגיעו לעולם, בפועל (ביטי מספר) משנים פעמים רבות את דפוסי ההגעה שלהם במהלך הקורס.
מעבר למרצים האמריקאים, היו מס” מרצים מארצות מתפתחות (ברזיל, יפן מצרים ועוד), אשר התייחסו לאופן הספציפי בו נעזרת מערכת החינוך שלהם – בעיקר באוניברסיטאות – בעיקרון של למידה מרחוק כדי להנגיש לימודים גם לאוכלוסיות חלשות המרוחקות מהערים הגדולות.
גם בארץ יש לנו רעיונות דומים בכיוון. אמנם ישראל היא מדינה קטנה, ואין לנו אזורים מרוחקים ומבודדים כמו בארה”ב, קנדה או אוסטרליה (המתקדמות ביותר בתחום של למידה מרחוק, ובצדק), אך עם זאת, אין ספק שגם בישראל יש פריפריה, ולה בעיות משלה – היצע המורים קטן יותר, הכיתות גדולות, בפחות בתי ספר מלמדים מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה של 5 יחידות לבגרות וכו”. התיכון הוירטואלי של מטח שנפתח השנה (בי”ס למדעים ומתמטיקה שכולו למידה מרחוק), ופרויקט נחשון (חונכות וירטואולית לתלמידי כיתות י”-יב” במקצועות מדעיים) שקיים כבר 10 שנים, הם שתי יוזמות חשובות שבאות לגשר במשהו על הפער הזה, וההצלחה שלהם מראה כי גם בישראל יש חשיבות רבה ללמידה מרחוק.
_________________________________
מאת תמר הרמתי